דבר תורה לבוגרי/ות נוע"ם במילואים ובסדיר

בחודש האחרון התנועה המסורתית יצאה עם פרויקט רחב למסירת חבילות מתנות לכל בוגרי ובוגרות נוע"ם אשר בתקופה זו משרתים במילואים ובסדיר, כדי להזכיר להם שאנחנו איתם/ן תמיד. החבילות כללו: שישיית בירות בוטיק מבית מבשלת "בירצינות" בקיבוץ קטורה, חולצת פולו מהקיבוץ, סל כביסה של התנועה המסורתית, ברכת תודה ודבר תורה מפי רב קהילת חנתון, יואב אנדי.

להלן דבר התורה, מאחלים שכל חיילינו ישובו הביתה בשלום ובמהרה!

בוגרי.ות נוע"ם יקרים,

לפני חודש וחצי נפתחה מלחמה קשה אל מול ישראל, בידי אויבים המבקשים להשמידנו. המלחמה זעזעה אותנו ופגעה בנו והעלתה שאלות ותהיות משמעויות עד כדי שאלות קיומיות לארצנו, אבל כגודל ועומק השאלות והזעזוע כך עוצמת ההתפעלות וההשראה שאנו חשים אל מולכם - לוחמי ולוחמות צה"ל בסדיר ובמילואים, מהחברה האזרחית, מהדורות הצעירים שנכונים לשעה זו ועוד.. כגודל המחדל כך גודל ההתפעלות לצד העצב ניצבת התרגשות ובטחון גדול במי שאתם ובמה שאתם עושים.

אנו לוחמים על הזכות של ילדנו לחיות בבטחה בארצנו, על האנושיות עצמה, על אי ההסכמה שלנו שכוחות הטרור הם אלו שיקבעו את מציאות חיינו, ועל היכולת לחלום ולחיות כאן לדורות לבוא כעם חופשי בארצו. ורצינו לומר לכם תודה שאתם חוד החנית שלנו.

חנוכה בפתח וייתכן שאת נרות חנוכה תדליקו בתוך הצבא השנה, או בחופשה מן הצבא, אבל אנו מבקשים להביא קצת מן האור אליכם. משמעות חנוכה היא לדעת כי לצד מציאות שיש בה חושך על האור לא רק לגבור על החושך אלא להעיר ולהאיר לבבות , להאיר את התקווה בתוך העולם שלנו התקווה שתמיד ליוותה אותנו גם במקומות שחשבנו שאינה קיימת. לאור יש תכונה מופלאה שמובאת במדבר רבה "המדליק נר מנר, זה דולק וזה אינו חסר" כמו הצחוק, כמו האהבה, כמו התקווה כך גם אור הנר רק גדל ומתעצם שאנו חולקים אותו עם הסובבים אותנו, וזה גם תפקידנו בחג הזה – לפתוח את הלב ולקבל אור מהסובבים אותנו, וגם להאיר ולהעיר את העולם שלנו. הנס של חנוכה אינו רק היכולת של המנורה לדלוק שמונה ימים אלא גם האמונה שכד השמן שיש בו שמן רק ליום יאיר גם אלפי שנים קדימה.

ומה נעשה ואנו בתקופה אשר בה אור וחושך משמשים בערבוביא… אדרבה עלינו להגדיל ולעצים את האור בעוד אנו נלחמים בחושך – זה אפשרי וזה ביכולתנו – זה הרי המסר של חנוכה כשיטת בית הלל שמעלין בקודש ואין מורידין.

חנוכה הוא חג ביתי בהרבה מובנים שהרי אנו מחכים להיאסף בבית כדי להדליק יחד את הנרות כפי שמלמד הרב חיים דוד הלוי שעיקר ההדלקה הוא לבני הבית. והיום מי שמצוי בשטח אבל לא בין בני משפחתו - איזה משמעות ימצא באמירה זו? נידע כולנו כי אתם אלו שמגנים על הבית, אתם אלו שמאפשרים למשפחות רבות להיאסף בביתן, אתם אלו שגורמים להרבה אור להיות נוכח בישראל והאור הזה שיוצא מן הלב מגיע מקצה העולם ועד קצהו. ועל כך אנו מודים לכן.

שנזכה להחזיר את כל החטופים/ות הביתה בשלום, לגבור על אויבנו הקמים עלינו ולתקן עולם במלכות שד"י.