הלכה למעשה: להודות ולהלל ולשבח, לכבוד יום העצמאות ה-76

מאת: הרבה נטלי לסטרג'ר אגרת ראש חודש אייר תשפ"ד

"...תנו רבנן: הלל זה מי אמרו? רבי אליעזר אומר: משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים... רבי יהודה אומר: יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהן מלכי כנען... רבי אלעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא... רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסייעתו אמרוהו, בשעה שעמד עליהם סנחריב. ... רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע... רבי יוסי הגלילי אומר: מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע... וחכמים אומרים: נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן... " [מסכת פסחים קי"ז, עמ' א'] 

מחר, בשעות שבין השמשות, נסגור לאט וביראת כבוד וענווה את חלון הכאב, השכול והזיכרון – ונפתח כמעא כמעא  את דלת התקומה, העצמאות והתודה. בענווה עמדנו בשבוע שעבר מול קדושי השואה, ונעמוד הערב ומחר מול משפחת השכול שגדלה באופן נורא ואיום מאז אירועי אוקטובר. נעמוד שם בענווה וגם בבושה על כי לא תמיד היינו , אנחנו החיים על הארץ הזאת, תשובה ראויה ומספקת לשאלה: "למה?". בענווה נעמוד אל מול המחיר הכבד ביותר שיכול אדם לשלם עבור החיים שהשאיר אחריו. והשנה, למעלה מ-1500 נרצחים ונופלים שנוספו לרשימה הארוכה מידי של מחיר תקומת ישראל.  בשעות אלה, עדיין יש  132 חטופים וחטופות במנהרות החמאס , וגורלם, הלוואי ובעז"ה, יהיה שונה מקודמיהם – וישובו בשלום למשפחותיהם.

ואז זה יקרה, עם רדת השמש והערב , נצטרך לעבור בשעה אחת , מיגון לשמחה, מאבל ליום טוב, מעת דמעה לעת חיבוק, מקדיש ויזכור – להלל ושירה, שכן יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל יחל כבכל שנה, עם סיומם של טקסי הזיכרון.

הרבנות הראשית בשנת 1949 קבעה כי יש לומר הלל בברכה , הלל "על מלא", בערב יום העצמאות וכמובן גם בבוקרו של חג. סוגיה זו הפכה לסממן מובהק של מידת הציוניות של אומריה: יש האומרים הלל עם ברכה ויש ללא, יש שהתנו את אמירת ההלל במעשיה של המדינה – האם ראויה היא להלל או שמא להספד,  ועל אלה האומרים 'תחנון' בו ביום אינני מתכוונת להוסיף מילה.

אנחנו, בתנועה שלנו, נאמנים להכרת הטוב על נס התקומה , על נס העצמאות, על נס הניצחון – נברך ונודה ונשבח, ונאמר יחד את תפילת ההלל 'שלם', ובשם ומלכות גם בערב החג וכמו כן, בתפילת השחרית למחרת בבוקר. ונוסיף גם קריאה בתורה, ותקיעות בשופר. וכמובן, ובלי רגע של פקפוק, נסיים עם שירת התקווה. ויש לנו אילנות גבוהים להיתלות בהם, הסוברים כי יש לברך על אמירת ההלל, לאמרו במלואו, ממש כדין ימי חנוכה וזאת מימי התלמוד המצוטט לעיל, ממשה ובני ישראל העומדים על הים - ועד דורינו זה ממש, כפי שפסקו בזמנו הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הרב יצחק הרצוג זצ"ל, הרב צבי פסח פראנק זצ"ל, הרב ראובן כץ זצ"ל, הרב עובדיה הדאיה זצ"ל, הרב יעקב הדס זצ"ל – חברי ונשיאי הרבנות הראשית לישראל דאז.

אז מחר, עם התקדש יום העצמאות , למרות ואולי בגלל האירועים הנוראיים שחווינו ועדיין חווים, נצטרך לאזור כוחות נפש מיוחדים כדי לשיר ולהלל ולשבח, ונעשה כפי שעשו אבותינו ואימותינו לאורך ההיסטוריה היהודית, שידעו לקבוע אמירת הלל על ניסים מקומיים ופרטניים וכמובן על אחת כמה וכמה הצלה של כלל ישראל מכליה, ממש כמו בדורינו, ונמצאים אנו חייבים להודות על עצמאותינו, על תקומתינו, על היות לנו מגן ועוצמה בעת הזאת שלא היו לנו כעם במשך 2000 שנות הגלות. מחר עת יכנס יום העצמאות ה-76 , נעמוד בדמעות של כאב, ובדמעות של הודיה אל מול הדגל ונאמר : 'מאת ה' הייתה זאת  היא נפלאת בעיננו' – כי היא באמת נפלאה ופלאית,  ונמשיך כמאמר המשורר: "זה היום עשה ה' – נגילה ונשמחה בו" – בו ביום נגילה ונשמחה בך מדינת ישראל.

אז רגע לפני שנברך את ריבון העולם שהחיינו והגיענו לזמן הזה, רגע לפני כן,  נזכור ונעמוד ונבטיח כי נהיה ראויים לך ישראל, ונהיה ראויים למחיר הגלות והתקומה שעודינו משלמים בתשלומים בלתי נגמרים – והשנה ביתר שאת. ונוסיף ונייחל ונפלל: עימדי זקופה, ישראל , שכה יפה את ונהדרת. מלאת טוב, וחן וחסד. עוד לא תמו כל פלאייך! ובטוחני כי כמוני, נעמוד כולנו לצידך ,ללכת את כל הדרך להגשמת ייעודך, ונכונים אנחנו לעזור לך גם בעת הקשה הזו – אין ייאוש בליבנו כלל – מתפללים ומתפללות כולנו ביום הזה, כי כוחותייך וכוחותינו יעמדו לנו – כי לכך נוצרנו! והלוואי, ולמרות הכל, ובגלל הכל יהיה לך ולנו חג עצמאות שמח!