הלכה למעשה: מהפך פורים

מאת: הרבה נאוה ברנשטיין מאירסדוף, מרכז פיוקסברג בירושלים אגרת ראש חודש אדר ב' תשפ"ד

וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים גָּדוֹל וּפוּרִים קָטָן שֶׁעוֹשִֹין בִּשְׁנַת הָעִבּוּר, כִּי אֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר, כִּי אֲדָר הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁ"אֲ"דָ"ר הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת "רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת״ (חושן משפט, ב׳, כ״ז)

לפני שבועיים עת הירח התמלא, י"ד באדר א', התנסנו לבקש ישועה ביום שהיה מיועד להיות פורים, עם האיכויות של פורים, ואיזה פלא זה שדווקא את חודש אדר מעברים. חודש של אמת.

מה זה פורים קטן והאם זה אומר שיש פורים גדול? ואיפה הזמן בכל הסיפור הזה?

פורים קטן, הוא בעצם היום בו היה יכול להיות פורים, לו היתה השנה שנה ״רגילה״ בת 12 חודשים, אך מאחר ונוסף חודש, שהוא אדר א׳, נחגוג את פורים באדר ב׳. וכך קיבלנו יום לציון פורים שנקרא ״פורים קטן״.

נסו לדמיין את התקופה בה הוחלט על עיבור השנה רק לאחר שאנשים כבר חגגו את חג הפורים, לפני שידעו שיהיה צורך לעבר את השנה, ואז היו חוגגים את פורים שוב מההתחלה. להבדיל למשל מפסח שני, שחל בי״ד אייר - אותו ניתן לראות כמעין הזדמנות שנייה לחג הפסח.

בעצם בקביעת חז״ל שהפורים השני הוא היום בו נחוג, אני שומעת הזמנה ללקיחת אחריות על החג הזה.

פורים הוא כולו חג של תושיה אנושית, חג שבו לא לוקחים גזירה כמובן מאליו.

פורים קטן, הוא כל מה שיכול היה להיות. כל מה שקורה לפני הפורים - הזדמנות להתכונן, הזדמנות להפיכה.

וכעת יש לנו הזדמנות גדולה אף יותר להתכונן לפורים ה״גדול״. לא לוותר על החג הזה, החודש הזה, שמבקש התמסרות, אלא להביט בימים שחלפו מאז שמחת תורה ועל איך יצאנו למסע של חוסר וודאות.

בין נדודי שינה, לגילוי וכיסוי ועדלאידע - בין ארור המן לברוך מרדכי, ובעיקר תפילה לנס יחד עם הבנה שיש לנו כוח להעביר את רוע הגזירה ממש כאן עכשיו.