הלכה למעשה: והגדת לבנך, גם השנה

מאת: הרב מיכאל אבן דוד, רב קהילת אשל אברהם בבאר שבע אגרת ראש חודש ניסן תשפ"ד

"וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם" (שמות י"ג:ח')

בשערי חודש ניסן אנו מתקרבים לחג החרות, חג הפסח, שזכה בכמות אדירה של מצוות ומנהגים, אך מצווה אחת בולטת מעל כל השאר: "והגדת לבנך ביום ההוא". השנה עולה השאלה - איך נספר את סיפור יציאת מצרים אחרי ה-7 לאוקטובר? איך נספר את סיפור החרות כשכל כך הרבה מאחינו ואחיותנו נמצאים בשבי של חמאס, תחת ייסורים וסבל.

המצווה "והגדת" היא לספר את הסיפור של עם ישראל. אותו סיפור מתחיל עם יציאת מצרים שאנו מציינים בליל הסדר, אבל הוא ממשיך עד היום. זהו סיפור של נביאים ומלכים, ניסים ונפלאות, אך גם הרבה מלחמות, רדיפות וסבל. "והיא שעמדה..." מזכיר לנו את זה. ההגדה של פסח, היצירה המדהימה הזאת, שממשיכה להתפתח עם עוד מהדורות וחידושים, מלאה בטקסטים שמזכירים לנו גם את הסיפור המתמשך של העם. היא אינה מתעלמת מהסבל ומהחושך, אבל סיפור גאולת מצרים מזכיר לנו שתמיד יש אור בעתיד, שכן בסופו של דבר "הקב"ה מצילנו מידם". אולי לא את כולנו, אולי לא מספיק, אבל אנו היהודים ממשיכים הלאה - שנה אחרי שנה, עשור אחרי עשור, דורות אחרי דורות.

אולי יש מי שמתלבט אם לעשות  התאמות ל'סדר' השנה. חברים, תעשו את זה. מותר לעשות שינויים, מותר להביא טקסטים קשורים למלחמה ולדבר על הקורבנות. הם גם הסיפור של כולנו. ייתכן שהיהודים ששרדו את המהומות במסעי הצלב, או אלו שגורשו מספרד, או אלו שאיבדו את משפחותיהם בכל פוגרום חשבו גם "איך אדבר על חופש השנה, איך אשיר שיר הלל". אך הם עשו את זה ולכן אנו עוד עושים את זה. אנו נוסיף את הסיפור שלנו להגדה ונמשיך לספר את כולו כדי שהיהודים בדורות הבאים ידברו גם הם על מה שעבר עלינו, וכולנו נזכה לשיר שיר הלל ונברך להוא שגאל אותנו ממצרים - כי בזה נמצא הניצחון האמיתי על אויבנו.