top of page

אגרת התנועה המסורתית תשפ"ד 

רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתַתָּ זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם

  • הרב פרץ רודמן

הלכה למעשה: כיצד יש להתפלל על שחרור החטופים?

כיצד נתפלל לשלום החטופות והחטופים? בנוסף לתפילות המיוחדות שחוּבּרוּ עבור שחרורם ועבור שלום החיילות והחיילים שלנו, ובנוסף לשימוש בשבת בתפילות קיימות, כגון שורות נבחרות מתוך ״אבינו מלכנה״ וכבון ״אחינו כל בית ישראל״ (מקריאת התורה בימי ב׳ ו-ה׳), מציע הרב רודמן תוספת קלה לתפילות החול בברכה המיועדת לכך ממילא.


1. בברכת 'גאולה' בתפילת שמונה עשרה: בקשה לפדיון שבויים

הדעה הרווחת בספרות העיון והמחקר על תפילת העמידה של ימות החול היא שהברכות הראשונות משלוש עשרה הברכות האמצעיות (כלומר, אלו שבין שלוש הברכות הראשונות ושלוש הברכות האחרונות) עוסקות כולן בצורכי היחיד ולא בצורכי הציבור. מדובר בבקשות לְדעת, לתשובה, לסליחה, לגאולה, לרפואה ולפרנסה. על ברכת גאולה ('רְאֵה נָא  בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ') שבחטיבה זו כתב ר׳ שמואל דוד לוצאטו (איטליה, המאה התשע עשרה): 'ברכת ראה בעיננו לא נתקנה על גאולת האומה, אלא על גאולת היחידים העומדים בשביה ובבית כלא'.[1] את דעתו בעניין זה קיבלו חוקרים רבים, גם אם איננה מקובלת על כולם.[2] 

אם כן, ברכת גאולה שבתפילת העמידה אינה זהה בכוונותיה לברכת גאולה שאחרי קריאת שמע, העוסקת בגאולה העתידית של ישראל מן הגלות. אף על פי שהיא מנוסחת בלשון רבים: 'עָנְיֵנו', 'רִיבֵנו', 'גְּאָלֵנוּ', הרי שבברכת גאולה שבתפילת העמידה אנו מבקשים על פדיון למי שבשבייה כעת.

בפירושו לברכות תפילת שמונה עשרה לימות החול הסביר ר׳ דוד אבודרהם (המאה הארבע עשרה) את ההיגיון שעל פיו סודרו הברכות: 'י"ג ברכות אמצעיות הם ששה כנגד ששה ו׳שומע תפלה׳ כנגד כלם. ששה ראשונות באדם עצמו. פתח ב׳חונן הדעת׳ (...) ואחר גאולת נפשו ורפואת גופו שואל על הפרנסה להיות גופו ונפשו בברכת השנים. ואחר ששאל ששה בצרכי היחיד חוזר לשאול בצורך הרבים.' ודוק: בברכה השביעית מבקש האדם את 'גאולת נפשו', גאולתו האישית ולא גאולת העם כולו, ומכאן ועד לבקשת גאולתם של יחידים אחרים המרחק אינו רב.


2. הוספת מילים לברכות האמצעיות של תפילת שמונה עשרה

לברכות תפילת העמידה אפשר להוסיף מילים מעִניין הברכה. בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קיט, סעיף א) כתוב: 'אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה, מוסיף. כיצד? היה לו חולה – מבקש עליו בברכת רפאינו. היה צריך פרנסה – מבקש עליה בברכת השנים'. על כך מעיר רמ״א ומוסיף: 'וכשהוא מוסיף, יתחיל בברכה ואחר כך מוסיף, אבל לא יוסיף ואחר כך יתחיל הברכה'. כלומר, יש לשלב את הבקשה הנוספת בתוך הנוסח של אותה ברכה.[3]


3. הצעה לתוספת מילים לברכת גאולה שבתפילת שמונה עשרה

אפשר להציע כי בכל עת שיש ישראלים החטופים בידי אויבינו, נוסיף לברכת גאולה התייחסות לעניין בסגנון הקצר והמאופק של מחברי הברכות, כגון:

           רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ

           אשכנז: [וּגְאָלֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ / [ספרדים ועדות המזרח: [וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ] 

           וּפְדֵה אֶת אַחֵינוּ הַחֲטוּפִים מִשְּׁבִי הָאוֹיֵב

           כִּי אֵל גּואֵל חָזָק אָתָּה.

           בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּואֵל יִשְׂרָאֵל.

בנסיבות הנוכחיות של חטיפת נשים וגברים, זקנים וילדים, פעוטות ותינוקות, הלב מבקש והדעת נותנת שנוסיף על הלשון הקצרה המוצעת לעיל. אפשר לומר למשל:

           וּפְדֵה מִשְּׁבִי הָאוֹיֵב אֶת אַחֵינוּ הַחֲטוּפִים, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף.

 

מי ייתן ונוכל לשוב במהרה לאמירת הנוסח המקורי והרגיל של הברכה.



הערות:

[1]. שד״ל, מבוא למחזור בני רומא, מובא בידי אהרן מירסקי, 'מקורה של תפילת שמונה-עשרה', תרביץ לג (תשכ״ד), 39-28 (הערה 8). שד״ל מנמק את הדעה הזאת בשתי דרכים: 'ובאמת יקשה מאוד מה ראוי להזכיר גאולת ישראל בברכות הראשונות שאינם אלא צרכי היחיד (דעת ובינה, תשובה, סליחה ורפואה)? מלבד כי מה המקום לברכה זו, אחרי שאנו עתידין לומר אחר כן ׳מקבץ נדחי עמו ישראל׳, ׳בונה ירושלים׳, ו׳מצמיח קרן ישועה׳?'

[2]. פירוש זה לברכת גאולה בתפילת שמונה עשרה שמעתי לראשונה מפי פרופ׳ יוסף היינימן בקורס על תולדות התפילה בישראל באוניברסיטה העברית בשנת תשל״ד. חוקר אחד בן זמננו קובע שבברכה זו 'באה הבקשה להצלת יחידים ממצוקותיהם או להצלת עם ישראל מידי משעבדיהם בהווה' (אורי ארליך, תפילת העמידה של ימות החול: נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית, שורשיהם ותולדותיהם. ירושלים תשע"ג, עמוד 107).

[3]. לפי דעתם של חוקרים רבים, נקבעו בהלכה הקדומה מבנה הברכות בתפילת שמונה עשרה, הנושא של כל ברכה וברכה וחתימתה, אך לא הנוסח המדויק למה שקודם לחתימה. קטעי התפילה שנמצאו בקומראן מעידים על גיוון רב בניסוח הברכות ותמימות דעים באשר לחתימות בלבד. סקירה שימושית של הנושא והפנייה למחקרים נמצאות במאמרה של רות לנגר:  https://www.ancientjewreview.com/read/2022/5/5/were-early-rabbinic-prayers-scripted#_edn6




  • Twitter
  • Instagram
  • Facebook

קבלו עדכונים שוטפים באינסטגרם של התנועה

bottom of page