הלכה למעשה: דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ

מאת: הרב מייקי גולדשטיין אגרת ראש חודש סיוון תשפ"ד

דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ (שיר השירים ד:יא)

אז למה אוכלים מוצרי חלב בשבועות? התשובה שאני גדלתי עליה הייתה קשורה להלכות בשר וחלב. עם קבלת חוקי הכשרות, לא היה לעם ישראל מספיק זמן להתארגן על כלים נפרדים, אז במשך החג אכלו רק מוצרי חלב. במקרה הטוב, זהו מדרש יפה לספר לילדים קטנים!

מגילת שיר השירים המספרת על האהבה העזה בין בחור לבחורה, נהוגה להתפרש כמטפורה לקשר בין הקב"ה לעם ישראל. בפסוק שבכותרת, האהבה היא משל לתורה שמתוארת כאן כדבש וחלב. פסוק זה מוזכר אצל חז"ל כקשר בין שבועות לחלב.

החלב גם מזכיר לנו את ההתחלה התמימה שלנו בעולם הזה, כשחלב האם הוא הדבר היחיד שמזין אותנו. דרך לימוד התורה וקבלתה, וכן על ידי אכילת מוצרי חלב בחג, אנו מודים לקב"ה שדואג לנו כאם שמניקה את בניה.

בנוסף, הגימטרייה של חלב היא 40 – מספר הימים שמשה בילה בהר סיני כדי ללמוד את התורה ולהביא אותה לבני ישראל. ועוד, לפני עידן הרפתות המודרניות, שבועות סימל את השיא של תקופת היניקה של הפרות את העגלות, וכך החלב סימן את השפע, עליו אנו רוצים להודות להקב"ה.

דווקא בחג מתן תורה אנו מעדיפים את מאכלי החלב. הייתכן שיש כאן מסר עמוק יותר, שמעדיף את הצמחונות על פני אכילת הבשר? ביום זה של השנה, אנו נמנעים ממאכלים שהכנתם דורשת הריגת בעל חיים אחר. אמנם הקב"ה התיר לנו לאכול בשר, אך רק אם מעלים כקורבן לה' חלקים מסוימים על המזבח כפי שאנו לומדים בספר ויקרא. ביום של קבלת התורה, יום בו אנו רוצים להתקרב להקב"ה, לא נעשה זאת על ידי הריגת בריותיו.