הלכה למעשה: סדר הדלקת נרות תשפ"ד

מאת: דורון רובין, סטודנט לרבנות בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר וממלא מקום רב בקהילת עדת שלום עמנואל

כמה נרות תדליקו בכל יום בחנוכה הקרוב? לכאורה, התשובה לכך ידועה כבר כ-2,000 שנה. כמו שלימדו אותנו בבית הלל:

יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק אַחַת, מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב'), מתוך הבנה ש-"מעלים בקודש ואין מורידים" (כלל האומר כי בענייני קדושה הולכים מלמטה למעלה ולא בכיוון ההפוך). זהו סמל לדורות, לאופטימיים הממתינים לגאולה הגדולה העתידה לבוא.

ועם זאת, חנוכה השנה יראה וירגיש אחרת מכל שנה רגילה. בעת כתיבת שורות אלה (ראש חודש כסלו), קשה לדמיין כיצד נתפנה ונחגוג את חג האורים בעת שאנו נמצאים בעיצומה של מלחמה; באבל על הנרצחים והנופלים, בדאגה לחטופות ולחטופים, בחשש מהאיומים ועוד ועוד תחושות רוויות כאב. לאור המצב (ואני מודע לאירוניה של השימוש במילה "לאור"), האם ראוי שנדליק את הנרות בחנוכה הקרוב בדיוק באותה הכמות ובאותו הסדר כמו בשנים עברו?

בהלכה אנו פוגשים כמה אפשרויות של הדלקת נרות חנוכה:

הרמב"ם בספר ההלכה משנה תורה, בהלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', מפרט כמה הידורים מעשיים בכמות הנרות שמדליקים בכל בית (על בסיס אותו המקור בתלמוד הבבלי)

1. "מִצְוָתָהּ שֶׁיִּהְיֶה כָּל בַּיִת וּבַיִת מַדְלִיק נֵר אֶחָד בֵּין שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת מְרֻבִּין בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ אֶלָּא אָדָם אֶחָד." כלומר, המינימום ההכרחי הוא להדליק בכל יום נר אחד בלבד בבית; באופן קבוע ובלי שינוי.
   

2. "וְהַמְהַדֵּר אֶת הַמִּצְוָה מַדְלִיק נֵרוֹת כְּמִנְיַן אַנְשֵׁי הַבַּיִת נֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בֵּין אֲנָשִׁים בֵּין נָשִׁים." גם במקרה זה, מספר הנרות נשאר קבוע בכל יום, אך המספר הקבוע הזה נקבע לפי מספר דרי הבית באופן שוויוני.
   

3. "וְהַמְהַדֵּר יוֹתֵר עַל זֶה וְעוֹשֶׂה מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר מַדְלִיק נֵר לְכָל אֶחָד בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן וּמוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה נֵר אֶחָד" - זהו הסדר שמוכר לנו.
   

4. כמו כן, מפורסמת גישתו השונה של בית שמאי לסדר הדלקת הנרות: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק שְׁמֹנָה, מִכָּאן וְאֵילָךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב'). ד"ר אלי בן גל, מחנך והוגה ישראלי-יהודי (ממייסדי בית התפוצות) הסביר את הצידוק והגיון לשיטה של בית שמאי: "(זוהי) המסורת החסידית של מי שראה את הניצחון, ובעקבותיו את האור הפוחת והולך. לאחר השגת הריבונות המדינית ראו החכמים את האלהת השלטון, את ההתבוללות המתגברת, את בזבוז קרבן הראשונים". (מתוך "כשאוכלים עם השטן" 1989 פרק עשרים ואחד: חנוכה / אלי בן גל)

השנה, אני רוצה להמליץ על שילוב של כמה סדרי הדלקה:

בראש ובראשונה לדבוק בדרך המוכרת ולהדליק כשיטת בית הלל – מתוך אמונה ותקווה לימים שבהם מתגבר האור ומה שהוא מסמל עבורנו, כמו גם תקווה לרוטינה אהובה ומבורכת. אך יחד עם זאת, אני מציע לבחור ולהדליק נרות בחנוכה גם לפי שיטה אחרת לבחירתכם, כלומר לערבב בין כמה גישות. כך נוכל לבטא את סערת הרגשות שאנו חווים בחנוכה הנוכחי, ומבקביל להכיל באופן אישי וכעם את מגוון הדעות הקיימות במסורת שלנו.