top of page

אגרת התנועה המסורתית תשפ"ד 

רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתַתָּ זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם

  • הרב יוסף ברוך פרומר

הלכה למעשה: משנכנס אדר מרבין בשמחה?

מאת: הרב יוסף ברוך פרומר אגרת ראש חודש אדר א' תשפ"ד


מטוסינו ובתוכם בחורינו המצוינים חורכים את שמי הדרום בכל לילה. לפעמים כשאני בצפון אני שומע אותם גם. לפעמים זה באמצע הדרשה בבית הכנסת. אני חושב על האיש שיושב שם בכיסא גבוה מלמעלה ומברך אותו בליבי "צאתך לשלום ושובך לשלום", ונזכר בפתיחת הפסוק "כי תצא למלחמה על אויביך" שמתחיל את השיחה הארוכה על שבויה יפת תואר. אף שבויה יפת תואר לא לקחנו במלחמה הזאת, רק לנו לקחו. אנחנו לא לוקחים שבויות ונושאים אותן ולא באים אליהן ולא כלום. אדר בפתח ומשנכנס אדר מרבין בשמחה, אבל זה אדר א' והרוב חושבים שבאדר ב' בלבד שמחים, ובכלל זו מימרא תלמודית ולא הלכה ממש, סוג של מנהג פופולארי מאוד והזדמנות לשמוח, ועדיין יש האומרים שגם באדר א' יש לשמוח ובפרט בי"ד שבו.


אבל איפה אנחנו ואיפה שמחה עכשיו? השבויים שלנו נמקים במנהרות אפלות ואלפי משפחות ישראליות נמצאות במחצית הראשונה של שנת אבל, והדאגה לחיילינו היקרים והאהובים מנקרת בכל כך הרבה לבבות והקור הזה של סוף החורף מעורר תהיות – איפה הם עכשיו בקור ובגשם הזה, האם מצאו פינה להתחמם בה, להתייבש בה לרגע?

לפני שבועיים פגשתי מפקדים ולוחמים מגדוד טנקים שנמצא מה-8.10 בחזית הקו הצפוני. בעיניים העייפות שלהם ראיתי שהיה להם חורף קשה, אבל גם הרבה בגרות ונחישות. יש לנו הרבה מה ללמוד מהדור הצעיר הזה, והרבה מה לתקן ולבנות איתם ועבורם בישראל השבורה והאבלה שלנו. כמו שכתוב בברכות ההפטרה בנוסח ספרד "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה השם מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ". קשה לשמוח בבנינו אפילו שהם מעולים שבמעולים, וקשה לשמוח באדר אפילו שתיכף נכנס.


ואולי, הזמן הזה מבקש מאיתנו לשמוח-להכעיס. הבן שלי בן שנתיים ותשעה חודשים, ואני רוצה שיהיה לו פורים שמח. אני חושב שמגיע לו. מגיעה לו תחפושת יפה ולראות ילדים אחרים צבעוניים ויפים, ומגיעה לו הילדות שלו השלמה אפילו שהוא יודע כבר להגיד "אזעקה", "הבום", "מילואים" ו-"מלחמה".


ואולי, ההם שמה בבוץ שוכבים ומתבוססים בו בדיוק בשביל שלילד שלי תהיה שמחה, ואולי כאצבע בעיני המנוולים של חמאס, תהיה שמחה ויהיו חיים בישראל, על אפם ועל חמתם של העמלקים האלה, ושמחת הלבבות השבורים של השנה הזאת והאדר הזה והפורים הזה שיבוא קטן או גדול – תהיה כשמחת זכור, שמוח וזכור, זכור את אשר עשה לך, זכור את אשר ניסה לעשות לך, זכור ושמח בחיים שניתנו לך, במעט שיש עכשיו, שהוא לא מעט בכלל.

שיתחדש על עם ישראל חודש אדר א' לתקווה, לשלווה, לשיבת בנים ובנות לבתיהם, ולנחמה.








Комментарии


  • Twitter
  • Instagram
  • Facebook

קבלו עדכונים שוטפים באינסטגרם של התנועה

bottom of page